פסק-דין בתיק תא"מ 40408-08-10

בפני תביעה כספית לתשלום סך של 37,000 ש"ח, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

1.         התובע טוען כי העניק לנתבעת הלוואה, אשר ניתנה באמצעות שתי העברות בנקאיות, בשני מועדים נפרדים, האחת על סך 25,000 ש"ח והשניה על סך 12,000 ש"ח, וזאת על רקע היכרות חברית בין הצדדים, ולבקשת הנתבעת ובעלה, ברוך בן הרוש (להלן: "ברוך"). למרות הבטחותיה, לא השיבה הנתבעת את ההלוואה, ומכאן התביעה להשבת סכום ההלוואה, אשר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עומד על סך של 42,232 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה.

2.         לטענת הנתבעת, אין המדובר בכספים שניתנו כהלוואה.

            הנתבעת טוענת כי למיטב ידיעתה, התובע הינו קרוב משפחה של שותף לשעבר של בעלה, ברוך. במהלך תקופת ההתקשרות העסקית בין ברוך לתובע, שילם האחרון לברוך כספים שונים. הכספים שולמו דרך חשבון הבנק של הנתבעת, כאשר הנתבעת משכה את הכספים במזומן, מהחשבון, ומסרה אותם לידי ברוך, כך שלמעשה חשבון הבנק שלה היווה "צינור" להעברת כספים לידי בעלה, הא ותו לא. הנתבעת טוענת נחרצות, כי מעולם לא לוותה כספים מהתובע, ונראה כי מקורה של התביעה בעובדה שברוך פושט רגל. 

במסגרת הדיון שהתקיים בפני העידו התובע, הנתבעת וברוך.

3.         עדות התובע

במהלך עדותו חזר התובע על גרסתו לפיה, היה מצוי ביחסי ידידות עם הנתבעת ובעלה, כאשר מקורה של הידידות בהיכרות על רקע עבודתו של ברוך אצל בני דודיו של התובע (עמ' 9 שורות 23-24 לפרוטוקול).  לטענתו, לא היה כל קשר עיסקי בינו לבין ברוך (עמ' 8, שורות 22-23 לפרוטוקול), וברוך עבד אצל בני דודיו, כשכיר. לתצהיר התובע צורפו תלושי שכר של ברוך, לתמיכה בטענת התובע, כי ברוך עבד אצל בני דודיו, כשכיר.

התובע חזר וטען בחקירתו, כי על רקע היכרות חברית זו, ולאחר שהנתבעת וברוך פנו לתובע בבקשה שילווה להם כספים, לאור מצבם הכלכלי הקשה, נעתר התובע, והלווה להם את הכספים נשוא התביעה. התובע ידע לציין, כי במועד מתן ההלוואה השניה, על סך של 12,000, בחודש דצמבר 2009, היה ברוך מאושפז בבית חולים. לשאלת ב"כ הנתבעת באשר להעדר הסכם הלוואה בכתב, השיב התובע, כי ההלוואות ניתנו במישור החברי, ולכן לא לוו בהסכם בכתב (עמ' 11, שורות 21-22 לפרוטוקול). לטענתו, פנה אל הנתבעת וברוך, בבקשה שיחזירו את הכספים, ומשלא נענה הגיש את התביעה.

גרסת התובע פשוטה בתכלית והגיונית. כמו כן אציין, כי גרסתו עמדה במבחן החקירה הנגדית ולא נזרעו בה ספקות, אף לא לאחר שב"כ הנתבעת ניסה לקשור בין עסקיו של התובע, עסקי בני דודיו וברוך. למעשה יש לקבוע כבר עתה, כי לא הוכח כל קשר בין עובדת העסקתו של ברוך אצל בני דודיו של התובע, לבין סכום התביעה או נסיבותיה, וכך אף לא הוכח שהיו לתובע קשרים עסקיים עם ברוך, ועל כך עוד יפורט בהמשך, תחת הכותרת "עדות ברוך".

4.         עדות הנתבעת

בחקירתה טענה הנתבעת, כי חשבונה שימש כצינור להעברת כספים בלבד. מעבר לכך, טענה שוב ושוב, כי אין לה כל ידיעה על טיב העסקים בין התובע, בני דודיו ובעלה, על היקפם ומהותם. הנתבעת חזרה וטענה, כי אינה מצויה בפרטים אלו. כל שיכלה לומר הוא, שמדובר בעסקה בין בעלה לתובע ואחרים, במסגרתה נעשה דילול מניות. יחד עם זאת ובאותה נשימה, לא יכלה הנתבעת לומר באיזו חברה מחזיק בעלה במניות, מהו שם החברה, מה תפקידו של בעלה ברוך בה, וכיוצ"ב.

כמו כן, לגירסת הנתבעת עמדה היא בקשר בעיקר עם אשת התובע, ולא עם התובע עצמו. הנתבעת אישרה בעדותה, כי בחודש דצמבר 2009 שהה בעלה בבית חולים, ועבר ניתוח לקיצור קיבה, תוך שבמועד זה בוצעה אחת מהעברות הכספים מן התובע לחשבון הנתבעת. כמו כן, אישרה הנתבעת את הטענה כי לה ולבעלה היו קשיים כלכליים.

הלכה למעשה, מודה הנתבעת כי הכספים נשוא התביעה הועברו לחשבונה, בשני מועדים שונים, ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים. אלא שמעבר לטענה כללית ובלתי מפורטת, לפיה, שימש חשבון הבנק של הנתבעת כצינור להעברת כספים לידי ברוך, אשר היו מגיעים לו במסגרת קשריו העסקיים עם התובע ו/או עם בני דודיו, לא יכלה הנתבעת למסור פרטים נוספים, והדבר מעלה תמיהה.

נכונה אני להניח כי הנתבעת לא מצאה לנכון להיכנס לפרטי עסקיו של ברוך, במועד הרלבנטי להעברת הכספים. יחד עם זאת, מצופה היה, כי לאחר שנגררה לתביעה המשפטית דנן, במסגרתה נתבעים ממנה סך של 37,000 ש"ח, אשר נטען כי ניתנו לה כהלוואה במסגרת אותם קשרים עסקיים נטענים, וודאי לאחר שהתקיים דיון בבקשתה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, בו נחשפה למכלול טענות התובע, תבקש הנתבעת מברוך, בעלה,  פרטים נוספים ומדוייקים יותר, באשר לנסיבות העברת הכספים, על מנת לבסס ולהעמיק את הגנתה. דבר זה לא נעשה, ויש בו כדי לעורר תמיהה באשר לאמיתות טענות הנתבעת. לא ניתן לקבל את גירסתה הכללית, אשר הועלתה באופן סתמי ובלתי מפורט, ואין די בכך שהנתבעת טענה בחקירתה שוב ושוב, כי אינה מעורבת בעסקי בעלה. הכחשה כללית זו, אינה מהווה גירסה ממשית. משעה שהוגשה התביעה כנגדה, ראוי היה  שהנתבעת תהיה מצויה בפרטי העסקה הנוגעים לתביעה ברמה זו או אחרת, גם אם לא עשתה כן מלכתחילה, ולא ניתן להסתפק בתשובותיה כפי שעלו בחקירה, לדוגמא, בעמ' 14, שורות 25-30 לפרוטוקול:

            "ש. ...איזו השקעה?

            ת. שאל את בעלי. אין לי מושג.

ש. אחרי זה את אומרת שהתשלומים מיועדים לתשלום חלקו בהכנסות הקבוצה. חלקו של מי ואיזו קבוצה?

ת. אני לא בקיאה"

            ובהמשך, בעמ' 15, שורות 13-14: